בן רחל ואברהם. נולד ביום ט' בכסלו תשכ"ט (30.11.1968) בקריית גת. משפחת אוזנה מרובת ילדים - 11 בנים ובנות - ידעה ימים קשים ביותר והתחבטה בבעיות כלכליות וחברתיות, עקב אי-תפקודם של האב והאם. לימים נפטר האב, והאם היתה חסרת-אונים. גבי למד בבית-הספר היסודי 'משואה' בקרית גת. במשך רוב שנות ילדותו הוא שהה מחוץ לביתו והתחנך בפנימיות שונות. בין השאר, היה גבי, עם אחיו בנימין, בבית-הנוער 'גבעת שמש' בבית שמש. אחר-כך הוא נשלח לפנימיית 'חופים' בגליל התחתון, ובשנת 1983 בהיותו בן שש-עשרה הופנה על-ידי עליית הנוער להכשרה צעירה בקיבוץ מעוז חיים. גבי נקלט היטב בקיבוץ, היה מקובל על חבריו ועבד רוב ימי שהותו שם במוסך.

גבי גדל והיה לבחור מופנם, אך בעל שמחת חיים. הוא הרבה לקרוא מותחנים ולעיין בספרים על בעלי-חיים. הוא אהב לצייר ואת הנושאים לציוריו שאב מדמיונו ומהסרטים המצוירים שצפה בהם בלהיטות בטלוויזיה. גבי היה אדם חביב, מיושב בדעתו, דייקן וסבלני. הוא העניק תשומת-לב רבה לאחיו הרבים, ואהב לשחק עם אחייניו. הוא סעד את אמו החולה והנכה ודאג מאד לשלומה, כיסה אותה בלילות הקרים וערך את קניותיה.

בהתקרב מועד גיוסו לצה"ל ביקש גבי לשרת ביחידה קרבית, ולשם כך אף חזר בו מבקשתו ללמוד נהיגה בקורס קדם-צבאי. הוא התגייס באוגוסט 1987 ובהיותו בטירונות, ביקש לשרת קרוב לביתו, כדי שיוכל לסייע לאמו ולמשפחתו שמצבה היה קשה מנשוא. בקשתו נענתה, ובתום הטירונות הוא החל לשמש כנהג בפיקוד הדרום. הוא הוסיף וביקש שיוכר כחייל בודד, ואכן הוכר ונהנה ממענקים שחייל בודד זכאי להם. גבי היה חייל טוב וממושמע, שהשקיע ונתן את המירב והמיטב שבו. הוא היה אהוד על חבריו.

ביום כ"ח בשבט תש"ן (23.2.1990) נפל גבי בעת מילוי תפקידו. הוא נסע במכונית כטרמפיסט, בדרכו לביתו לחופשת שבת. בכביש פלוגות-בית-קמה, סמוך למושב עוזה, סטה הנהג לשולי הכביש הימניים, ומיהר לסובב את ההגה שמאלה, עקב כך איבדה המכונית את יציבותה, עלתה על שטח ההפרדה והתהפכה פעמים אחדות. בתאונה הקטלנית נספה גבריאל. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית גת. בן עשרים-ואחת היה במותו לאחר מותו, הועלה גבי לדרגת סמל.

הוא השאיר אחריו אם ועשרה אחים ואחיות - חיים, מקסים, שלמה, שמעון, יוסי, חנה, דוד, משה, בני וסולי.